השבוע חל יום האישה הבינלאומי. ביום כזה, שבו מילים כמו ״העצמה״, ״השראה״ ו-״שיוויון הזדמנויות״ מהדהדות שוב ושוב מעל דפי העיתונים
פעם, כשהיינו מפנטזים על שלום עם שכנינו ממדינות ערב, היינו אומרים: ״יום יבוא וננגב חומוס בדמשק״. אז הנה, מדינת ישראל
אני הולכת עכשיו לגלות לכם סוד שמור ביותר שכנראה עומד לטלטל את עולמכם…
משבר הקורונה שנחת בסערה על העולם כולו, שינה בחיינו לא מעט דברים. אנחנו מתחבקים פחות, אבל יורדים עם הכלב הרבה
כאילו שלא היו חסרות לנו צרות בחיים – התחממות גלובלית, פוליטיקאים מושחתים, פקקים אינסופיים ועזיבתם של הנסיך הארי ומייגן את
אני מודה ומתוודה – התמכרתי. ולא, אני לא מדברת על ההתמכרות לעבודה שלי שממנה לא יצליחו לגמול אותי גם טובי
את ההצהרה הבאה לא תצטרכו לחלץ ממני בכוח או באיומים: אני מודה ומתוודה, אני מתה על נטוורקינג! אני נהנית להכיר
איפה הייתם לפני 27 שנה? במירוץ החיים האינסופי שרובנו שקועים בו עד צוואר, קצת קשה להיזכר מה היה לפני כל
״את שוב נפגשת עם לקוחות באמצע החופשה שלנו?״ מרמור קל, על גבול הכבד, נשמע בקולו של רוני בעלי בעודנו אורזים
