All roads lead to Rhodes – הכנס של חברות תרגום

״מה בדיוק אני אעשה שם?״

רטן רוני, האיש שאיתי כבר 30 שנה, כשהצעתי לו להצטרף אלי לנסיעה, ״מה לי ולכנס חברות תרגום? כולם שם אנשי תרגום ומכירים אחד את השני ואני בטח ארגיש לגמרי אאוטסיידר, אם לא מנודה. וחוץ מזה, כבר מזמן לא העונה ובטח יהיה קר והים יהיה קפוא וכל המסעדות יהיו סגורות. בקיצור, אין מצב שאני נוסע איתך!!״

וכך, חמושה במזוודה ובבעל רוטן, נחתתי ברודוס במזג אוויר מדהים בדרכי לכנס השנתי של ELIA – ארגון הגג האירופאי של חברות תרגום. הכנס נערך בימים כתיקונם מדי שנה, כל פעם בלוקיישן אחר באירופה, והפעם התקיים לאחר הפסקה של שנתיים. איזה מגפה או משהו כזה…

אני חייבת להודות בפה מלא: רוני ואני מתים על איי יוון. אנחנו משתדלים לא לפספס חופשה באי יווני מדי כמה שנים, אבל תמיד אנחנו מוצאים את עצמנו לנים בפאתי כפר דייגים קטן, 50 מטר מהמאפיה, בחדר דל עם מרפסת שמשכירה קשישה יווניה חביבה בלי מילה באנגלית ורצוי גם בלי שיניים. זאת החוויה היוונית שלנו. עד הפעם. מאחר שקשישות יווניות לא נוהגות לארח בפנסיון הקטן שלהן כנסים בינלאומיים ״נאלצנו״ להניח את ראשנו על כרית רכה בחדר מהודר בריזורט תיירותי מהמעלה הראשונה, עם ארוחת בוקר מפנקת, ספא מפנק לא פחות, בריכת שחיה בגודל של עפולה וחוף ים פרטי.

ובעוד רוני בוחן בדקדקנות את מכונת הקפה המשוכללת בחדר, עטיתי את מיטב מחלצותי והתארגנתי לעלות למסעדת האח״מים במלון, לארוחת ערב ולמפגש ראשון עם החברים מהכנס, שלא פגשתי כבר שנתיים.

כמו שאתם יודעים, אני מאד אוהבת קשרים עסקיים, ולא פחות מזה – קשרים אנושיים. בכנסים של ELIA מצאתי, מעבר לקולגות שעוסקים בתחום שלי ומשתפים מידע ורכילות עסיסית על מה שקורה בעולם של שירותי תרגום, גם חברים ממש ממש טובים. לוסיה מפורטוגל, עלי מטורקיה, לנה מלונדון, ג׳סיקה מארה״ב שחולקת עמי את האהבה לשחיה, דייגו מאיטליה, ארבן מאלבניה, בני מישראל ועוד לא מעטים, הם אנשים שהיה לי כיף לפגוש גם אם לא היינו מצויים באותו תחום עיסוק – פשוט אנשים מקסימים ומעניינים, כל אחד בפני עצמו וכחבורה מגובשת וגם, יש לומר, די מצחיקה.

ואם מדובר על להצחיק, אז פה כבר רוני נכנס לתמונה. מסתבר שרוני יודע להצחיק גם באנגלית וההומור הציני שלו מחפה על הבנה מאד בסיסית בתחום העסקים והתרגום, למרות שהוא חי עם אשת תרגום לא מעט שנים. אז אני, ששוחה כדג במים בסיטואציות החברתיות שנוצרות בכנסים מהסוג הזה, שמחתי לראות את רוני, שלא רק שלא יושב לו בצד, נטוש ומנודה, אלא אפילו מצליח לסחוט פה ושם תרועות צחוק מעלמה סלובנית או מנכ״ל צ׳כי.

אבל יש גם כנס ובכל זאת באתי לעבוד, ובזמן שרוני רבץ לו מבסוט מהחיים בחוף יווני שכאילו יצא מגלויית תיירות (לא קר ולא נעליים. אם לנסוע ליוון – אוקטובר זה הזמן!), התכנסתי עם החברים באולם הכנסים הצופה לים לסדרה של סדנאות בנושאים הקשורים לתחום העיסקי של כולנו.

סדנה מאד משמעותית מבחינתי עסקה בניהול צוותי עובדים, איך לעודד שיח, איך להעלות מוטיבציה, איך להניע עובדים לצמוח ולצאת מאיזור הנוחות. מעבר לתובנות שהעניק לנו Ian Windle מנחה הסדנה, היה לי לא פחות חשוב להיחשף לדעות ולתגובות של החבר׳ה שהשתתפו איתי – איך מניעים את העובד לפעולה ברוסית, צרפתית, לטבית ומלטזית. סדנה אחרת עסקה באסטרטגיות שיווקיות ובניית אסטרטגיה לצמיחת העסק תוך הגדרת מטרת העסק והחזון שלנו, וגם שם היה לא מעט ממה וממי ללמוד.

ומה עושים אחרי יום עבודה מתיש וארוך? מניחים את הראש על הספה מול ״משחקי הדיונון״ בנטפליקס? מה פתאום! יוצאים לבלות!

זה מתחיל בצזיקי, מוסקה וסופלקי ומסתיים בריקודים סוערים על הרחבה, כולל שיעור סלסה שגילינו די במקרה בבר קטן בסמטה נידחת אי שם בעיר הבירה של האי.

״יצאתי טמבל״ הודה רוני בראש מורכן כשעלינו על כבש המטוס בדרך הביתה, ״מעכשיו, כשאת רוצה שאבוא איתך, אני מתייצב בדום מתוח!״

אז חוץ מלהחדיר מוטיבציה בעובדות שלי, למדתי כנראה גם איך להחדיר מוטיבציה בבעלי…

תודה רודוס ו-ELIA על הכל, ונתראה בכנס הבא!

 

פוסט זה זמין גם ב: אנגלית

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *