להשחיז את הגרזן, או איך לא לפספס את המהפכה הבאה

״אנחנו כל כך עסוקים בלחטוב עצים שאנחנו לא עוצרים להשחיז את הגרזן״

מישהו חכם.

 

נחום – או חומי כמו שכולם קראו לו – אביו של בעלי רוני, היה איש טוב ואהוב על כולם, כולל עלי.

נחום (חומי) חפר ז״ל

לחומי היתה חנות צילום קטנה ברחוב המלך ג׳ורג׳ בתל אביב, שעמדה שם מאז תחילת שנות השישים. מדי יום היה חומי נוסע על קטנוע לחנותו ויושב בה עד הערב, מוכר מצלמות, מצלם צילומי פספורט וזירוקס, אך בעיקר שולח תמונות לפיתוח במעבדה. אני לא יודעת אם אתם זוכרים, אבל פעם היו לנו מצלמות שבתוכן שכן סליל צילום – פילם בלשון העם – שאותו היו מוציאים מהמצלמה ושולחים למעבדה שתהפוך אותו לתמונות. היום זה נשמע קצת מוזר אבל זו היתה המציאות אז. בשנות ה-80 התחוללה מהפכה בתחום: חנויות צילום גדולות, בראשן האחים פראג׳, העמידו מכונות גדולות ומשוכללות בתוך החנות והכריזו שהן מפתחות תמונות מהיום למחר. חומי משך בכתפיו, שכן זו כנראה עוד גחמה של הדור הצעיר, וחוץ מזה איפה יש מקום להעמיד מכונה כזאת בחנות הקטנה. הוא המשיך לשלוח פילם למעבדה ולקבל תמונות מודפסות אחרי מספר ימים. בהמשך ״מהיום למחר״ הפך ל״פיתוח תוך שעה״. שוב משך חומי בכתפיו. נו, מה כבר אפשר לעשות… תנועת הקונים בחנות הפכה דלילה יותר ויותר, וכאשר החלו לצאת לשוק המצלמות הדיגיטליות שבהן אין צורך בפילם בכלל, אפילו הזרזיף הדקיק של הלקוחות כמעט נעלם כליל ולמעט לקוח מזדמן פה ושם שרצה צילום מסמכים, תמונת פספורט או מצלמה ישנה ומגניבה לאוסף, החנות עמדה ריקה והפכה למקום מפגש של חברים מההגנה ומהפלמ״ח.

חומי היקר פיספס 3 מהפכות גדולות ונותר בשלו, אך מאחר והיה מבוגר ונטול שאיפות גדולות להפוך את החנות הקטנה לאימפריה עסקית, הוא חי עם זה בשלום ולא הביע על כך חרטה עד יום מותו בשיבה מצויינת לפני כשנה.

סיפור מרגש, אך איך הוא קשור אלינו?

כי אנחנו עכשיו בעיצומה של מהפכה משמעותית בתחום התרגום ואין לנו שום כוונה למשוך בכתפינו ולתת לה לעבור מעל ראשנו מבלי לקחת בה חלק.

ואני כמובן מדברת על הבינה המלאכותית – תרגום מכונה + עריכה אנושית, שהולכת והופכת צעד אחרי צעד לשיטת התרגום המשמעותית ביותר בתחום התרגום בכתב.

״אוקיי, גוגל טרנסלייט, שמענו עליכם״, אתם בטח מגחכים בזילזול כשלנגד עיניכם עולים כל אותם טקסטים הזויים ומצחיקים על שלטים ומקומות אחרים, שבלי שום ספק תורגמו בגוגל והועברו לדפוס מבלי שעין אדם שזפה אותם. נכון, תרגום מכונה הוא לא דבר חדש ומכונות יודעות לתרגם טקסטים ברמה כזאת או אחרת כבר מספר לא מועט של שנים. בשנים האחרונות החלו להופיע מנועי תרגום הרבה יותר מתוחכמים ויותר מקצועיים, שהשימוש בהם כבר לא נראה כמו בדיחה שמישהו שולח למישהו בוואטסאפ, וכשמשתמשים בהם, יחד עם עריכה אנושית מקצועית, הם יכולים לשמש פיתרון יעיל ומהיר, לתרגום של טקסטים במגוון ענק של תחומים ושפות.

אז כדי ללמוד עוד קצת על העולם החדש והמרתק של תרגום המכונה, נסעתי לכנס LOCWORLD בברלין.

 

מדובר על כנס בינלאומי שמפגיש מדי שנה (כשאין קורונה) אנשים מכל העולם העוסקים בתחום הלוקליזציה והתרגום, ומעבר לחיבור האנושי והעיסקי, מציג מגמות חדשות בתחום. השנה, הנושא המרכזי של הכנס והסמינר שבו השתתפתי, היה תרגום מכונה ובינה מלאכותית, ופשוט הייתי חייבת להיות שם כדי לעלות בזמן על הרכבת המהירה.

אז קודם כל ברלין. למרות שהייתי מאד עסוקה במשך היום, הצלחתי לשלב הופעת ענק של להקת קולדפליי, שהשכילו לעבור בעיר בדיוק כשאני הייתי שם.

הכנס עצמו היה פשוט מרתק, ומעבר לאינטראקציה עם אנשים מעניינים מכל קצוות העולם, שאני כל כך אוהבת, למדתי המון על תחום שהוא יחסית חדש עבורי ומהווה בשבילי הרפתקה עסקית שאני בטוחה, תיקח אותי ואת העסק שלי למקומות מדהימים.

הנה לפניכם ראיון שקיימתי עם Jay Marciano שהרצה בכנס על הנושא של שילוב תרגום מכונה במערך התרגום העולמי ונחשב למומחה בתחום:

חזרתי מברלין שטופת מוטיבציה וידע חדש ונחושה להחיל את הדברים החדשים שלמדתי בליצ׳י תרגומים. חשבתי שיקח זמן ויעברו עלינו לא מעט קשיים ואתגרים להטמיע את המהלך הזה בתכנית העבודה שלנו. אלא שמאז שחזרתי רוח המהפכה נשבה בליצ'י במלוא עוצמתה, וכמות הפרוייקטים שלקוחות בחרו שנעזר בבינה המלאכותית בנסיקה. לציין רק חלק – פרוייקט ענק של תרגום משפטי מעברית ליפנית, תרגום טכני מעברית לאנגלית, תרגום לאנגלית של נהלי עבודה במוסד ציבורי, ועוד.

מצטערת חומי היקר, לא למדתי ממך בנושא הזה. נוח בשלום על משכבך, אנחנו משחיזים את הגרזן, מאמצים את המהפכה הטכנולוגית ורצים קדימה!

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *