מחכים לטלפון מהמוסד

אוהבים את ביבי או לא אוהבים את ביבי, החזה של מי מאיתנו לא התנפח בגאוה למראה עשרות הקלסרים והדיסקים אשר הוצגו בגאווה ע”י ראש ממשלתנו, ובהם מאות אלפי מסמכים של חומר מודיעיני שלא יסולא בפז על תעשיית הגרעין האירנית. ״הישג מודיעיני חסר תקדים בארץ ובעולם״, רעם אל תוך המיקרופון קול הבריטון של האיש בעל השיער הלבן שהלך מצד לצד על הבמה במסיבת העיתונאים.

אפשר כמובן להתווכח אם החומרים שנתפסו ישיגו את מטרתם או לא, ואין לי שום כוונה להיכנס כאן לויכוח פוליטי או ביטחוני. מה שבטוח הוא שהמוסד שלנו שיחק אותה ביג טיים. אולי יום אחד יביים סטיבן שפילברג סרט עתיר תקציבים על הדרך שבה סוכני המוסד חדרו למחסן פשוט בשכונה נידחת בטהרן ושלפו מתוך הכספות שבתוכו חצי טון של מסמכים. גאווה ישראלית, ואני ממש לא צינית.

לא ראיתי את המופע של ביבי בשידור חי – הייתי באותם ימים באיטליה, בכנס של חברות תרגום. אולי קצת חבל: הייתי לומדת קצת מהמאסטרו איך לדבר מול קהל – אבל קראתי את הכתבות בעיתון ביום-יומיים שאחרי, ושורה אחת תפסה את עיני, דברים שאמר ביבי בראיון לרשת פוקס ניוז האמריקנית: ״החומר שהושג כולל 100 אלף מסמכים בפרסית. נאלצנו לתת אותם למתרגמים מקצועיים שמבינים במושגים המדעיים והטכנולוגיים, ולכן לקח לנו זמן לעשות זאת״.

אז למרות שליצ׳י תרגומים לא קיבלה עדיין טלפון מהמוסד – אולי אין לנו סיווג ביטחוני מספיק גבוה – אני לא יכולה שלא להסכים עם הקביעה הזאת, שהיא מבחינתנו א-ב בעולם התרגום העסקי המקצועי: תרגום בנושאים טכניים, ולא משנה עד כמה מסגרת הזמן לוחצת, מצריך מתרגמים שבקיאים באופן מוחלט בתחום שאותו הם מתרגמים. אני בטוחה שבמוסד יש אנשי מקצוע ומתרגמים מצויינים, אבל רק מתרגמים שגם שולטים בתחום מדעי הגרעין יכולים לעשות את העבודה הזאת וזה לוקח זמן – לגייס אותם, לבדוק את רמת התרגום שלהם, לעשות להם תחקירים ביטחוניים, להעביר אותם מן הסתם אינספור תדרוכים והדרכות ובעצם – עבודת התרגום עצמה – כל אלו לוקחים זמן. שנראה במקרה הזה כמו משהו אינסופי. הצורך במקצועיות, התמחות וזמן – נכון כמובן גם לתרגום רפואימשפטי, שיווקי ועוד.

אנחנו בליצ׳י עושים מאמץ, לפעמים עליון ואפילו סיזיפי, למצוא עבור כל פרוייקט את המתרגמים או המתורגמנים, בכתב או בעל פה, ששולטים בתחום ומכירים אותו על בוריו. ואם אותו לקוח לחוץ בזמנים ומבקש מאיתנו לעגל פינות בנושא הזה, אנחנו מזמינים אותו בנימוס לחפש לו חברת תרגום אחרת, כי אין בזה פשרות.

אני לא יכולה שלא להיזכר בפרויקט שעשינו לפני כמה שנים, שבו היה מעורב תרגום מפרסית. אמנם לא דובר שם בביטחון ישראל, אבל כאן נעזרנו במומחית לשפה ולתרבות האיראנית, ד”ר תמר עילם גינדין, כדי שלא נפספס חלילה דקויות תרבותיות כאלה או אחרות וגם היא, למרות הידע הנרחב שלה בשפה, נעזרה בקולגות איראניים לליטושי שפה כי תרגום לשפת האם שלך זה תמיד דבר מהותי.

בעקבות הפרוייקט ובשיתוף פעולה עם ד”ר עילם כתבתי ופרסמתי כתבה על התרגום לשפה הפרסית, והשוואה בין השפה הזו לעברית ולאנגלית. הכתבה התפרסמה בעיתון תרגום בינלאומי – Multilingual בנובמבר 2017. לקריאת הכתבה המלאה.

אז עכשיו אנחנו יושבים בציפורניים כסוסות ליד הטלפון ומחכים – אולי הם יצטרכו שם במוסד עוד קצת עזרה ואז נוכל לזנק כמו האביר על הסוס הלבן ולהציל את העסק. אולי אפילו שרה תתקשר להגיד תודה באופן אישי…

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *