9 בספטמבר 2011
אין תגובות
וידוי אישי… גם היום, כשאני כבר בת 43, אני עדיין נהנית מלמצוא את ההבדלים בתמונות במדור הילדים של עיתוני סוף השבוע.
וידוי אישי… גם היום, כשאני כבר בת 43, אני עדיין נהנית מלמצוא את ההבדלים בתמונות במדור הילדים של עיתוני סוף השבוע.
במהלך השבוע החולף הלכנו אני ורוני כמה וכמה פעמים למאהל המחאה בשדרות רוטשילד בתל אביב. זה לא שאנחנו לוחמים גדולים,
לא מזמן פינקנו אתכם במספר טיפים שימושיים שיעזרו לכם בעבודתכם מול חברה לתרגום. נשארו עוד שתי מנות עיקריות, והנה הן
אגדה יפנית עתיקה מספרת על בית הניצב על ראש גבעה ובתוכו 1000 מראות. השמועה על הבית המיוחד עושה לה כנפיים ומגיעה
עוד פורום מוצלח חלף לו והשאיר אותי מהרהרת בשאלות קיומיות. כל הדברים האדירים האלה שאנו, בני המין האנושי, יוצרים –
מסתבר שיש הפתעות בחיים. עד לפני שבוע המילה 'ברום' לא היוותה חלק מהאג'נדה שלי. שמעתי מן הסתם על המונח, אבל לא
באחד הפוסטים הקודמים סיפרתי לכם על תהליך יצירת סרטוני וידאו קצרצרים, בהם אני מגישה צרור טיפים בנושא מלאכת התרגום. באותו פוסט הוגשה המנה
מי היה מאמין שמאחורינו כבר שבעה מפגשים של פורום סין, אסיה – ישראל והיוזמה הזאת, שהחלה כמפגש מצומצם בסלון ביתי, הולכת והופכת
היום, כשעיני העולם כולו נשואות ליפן, ולבבות כולנו עם אותם עשרות אלפי יפנים שאיבדו את יקיריהם, בתיהם או מצויים בפחד
