27 בפברואר 2018
אין תגובות
ושוב, כמדי שנה, נפתחות דלתות הלימוזינות וכוכבי הוליווד בטוקסידו מהודר ובשמלות מעצבים מנקרות עיניים טופפים להם לאור הזרקורים על השטיח
ושוב, כמדי שנה, נפתחות דלתות הלימוזינות וכוכבי הוליווד בטוקסידו מהודר ובשמלות מעצבים מנקרות עיניים טופפים להם לאור הזרקורים על השטיח
יש במדינה שלנו כמה מוסדות ותיקים ואהובים שתמיד היו שם וכנראה תמיד יהיו: גבינת קוטג׳, שוקולד פרה, חידון התנ״ך (גפן
אם יש מישהו שמכיר את שוק העסקים הסיני על כל שיגיונותיו וניואנסיו, זה אבי הוברמן. אבי הסתובב במשרדים וחדרי הישיבות
דמיינו: בוקר, נמל יפו, הדייגים כבר יצאו לים ואת השקט השורר על המזחים הריקים מפר בליל עליז של שפות: עברית,
אני רוצה לספר לכם שני סיפורים, וחיבור מעניין שיקרה ביניהם ממש בעוד כמה ימים. קחו לכם עוגיה ותקשיבו. הסיפור הראשון
לפני מספר שנים ביקרתי בסנט פטרסבורג. זו בעצם היתה הפעם הראשונה, וגם היחידה, שהייתי ברוסיה. אני חייבת לציין שביקרתי שם
לומר את האמת – אני במתח. נכון, אלו אינן הבחירות לכנסת שלנו, ונכון, אני לא בקיאה בנבכי הפוליטיקה האמריקאית ולא
איך מרגיש נגר, כשאשתו לוקחת אותו לחפש שידה באיקאה? איך מרגיש סנדלר בסיבוב בחנות נעליים של גוצ׳י בפריז? איך מרגיש
זה איננו פוסט רגיל. הפעם אני לא עומדת לספר לכם על פרוייקטים מעניינים מעולם התרגום, על לקוחות ששבו את לבי
