פוסטים מאת רוני חפר

הלקוחה היוונית שלי

״את שוב נפגשת עם לקוחות באמצע החופשה שלנו?״ מרמור קל, על גבול הכבד, נשמע בקולו של רוני בעלי בעודנו אורזים דרכונים, בגדי ים ומגבות בדרך לחופשה ביוון. אתם כבר בטח מכירים אותי – כמעט בכל נסיעה לחו״ל, לאו דוקא למטרות עסקיות, אני דואגת לשלב כנסים, תערוכות או פגישות עם לקוחות או קולגות מעבר לים. כשאני […]

הר הבית בידינו!

הר הבית בירושלים הוא מקום רגיש, ללא ספק. מקום קדוש לכל כך הרבה אנשים, יהודים ומוסלמים, מקום שכל אבן בו מקפלת בתוכה היסטוריה של דורות רבים. אך לפעמים הרצון להאדיר ולפאר היסטוריה של צד אחד במשוואה, עלולה לפגוע בקודש הקודשים של הצד השני. כך היה בשנת 1999ֿ כאשר הוואקף המוסלמי חפר בור ענקי בהר הבית […]

ליצ׳י – דוז פואה!

תרשו לי להתחיל באנקדוטה אישית קטנה, ומיד תבינו את ההקשר. למי שעדיין לא יודע, בעלי רוני הוא סופר ילדים ומאייר שהוציא לאור שישה ספרי ילדים. ספרו הראשון, ״האוצר של צ׳מבלו״ הפך למחזה שאותו הפיקה וביימה קרן, אחיינית שלנו, שסיימה בדיוק לימודי תיאטרון וזאת היתה הפקתה הראשונה. קרן המוכשרת קיבצה סביבה חבורה מלאת מוטיבציה של שחקנים […]

תרמתי במשרד

מה אתם עושים חמישה ימים לפני הבחירות? האם גם אתם נכנסים לוויכוחים אינסופיים מי יותר שמאלני ממי ומי יותר ימני ממי, ומי דואג למדינה ומי לכיסא שלו? האם גם אתם עוקבים באדיקות אחרי הסקר היומי ששוב יתברר אחרי הבחירות שכל קשר בינו לבין המציאות מקרי לחלוטין? או שאתם מתנדבים באיזו מפלגה, ועומדים באיזו צומת עם […]

מי מפחד מקצת טכנולוגיה?

יש למישהו עבודה בשבילי? אני חרוצה, משקיענית, נאמנה, לומדת מהר ומסתפקת בשכר מינימום. טוב, זה אולי לא… לא, עדיין לא פיטרו אותי מליצ׳י תרגומים – סוף כל סוף, אני הבוס – אבל על פי כל הסימנים אני אצטרך כנראה די בקרוב לחפש לעצמי עבודה חדשה כי הטכנולוגיה הולכת ומשתלטת על העולם ובכלל זה – עולם […]

לא צריך לנסוע לחו״ל

לפעמים אני שואלת שואלת את עצמי ״מה אני צריכה את כל זה?״ לטוס ליד תינוק צורח ואוכל מיקרוסקופי ובלתי מזוהה, לבלות שעות בקונקשן באיסטנבול ליד משפחה צוהלת ועליזה מקירגיסטאן, לנסות לתקשר עם אנשים שלא מדברים בחוצפתם מילה אחת בעברית, להתרוצץ שעות ולחפש מתנות כדי שמישהו בבית ישמח בכלל שחזרת. נסיעה לחו״ל היא לא בהכרח להיט […]

עצור, צוללן לפניך!

מוקדש לזכרו של דני באבאדידג׳ מייזל מי שקצת מכיר אותי או קורא את הבלוג שלי לאורך השנים יודע שרוב ימיי נפתחים בשחיה. פעם הייתי חותרת נמרצות הלוך ושוב בבריכה, אבל בשנים האחרונות הצטרפתי באופן לא רשמי למועדון הלא מוכרז של שחייני הים הפתוח – אלה שבמקום לצפות באגודליה של הזקנה ששוחה במסלול הנגדי יכולים לפגוש […]

חג המולד שלנו

אירועי גיבוש תמיד היו חלק מה DNA של צוות העובדות של ליצ׳י. חלק מהפעילויות האלו תיעדתי כאן בבלוג  – המלאכיות של ליצ’י, יום טיול במקווה ישראל. אחת לכמה זמן אני מורידה להן פקודה לעזוב הכל, לארוז מזוודה, בלי הבעלים, הילדים, בלי המחשב, המייל, הלקוחות והמתרגמים למטרה אחת בלבד – לעשות קצת כיף ביחד. אז הפעם, לרגל […]

מגן נחמה לגן ״ני חאו מה?״*

*ני חאו מה? – ״מה שלומך?״ בסינית הבוקר פתחתי את ידיעות אחרונות ונתקלתי בכתבה שמשכה את עיני והרקידה את לבי בשמחה. ילדים במספר גנים בגבעתיים התחילו ללמוד סינית במסגרת פרוייקט של עיריית גבעתיים ללימוד סינית בגנים כבר מגיל 4 (!). רק תדמיינו את המתוקים הקטנים האלה יושבים על הכיסאות הקטנים במעגל, סופרים בלהט: אי, אר, […]