
מלחמה. מה המילה הזאת מעוררת בכם, אילו אסוציאציות ואילו מחשבות? מוות, הרס, פיצוצים, יריות, או סיפורי גבורה, נחישות, ניצחון. כמעט

מלחמה. מה המילה הזאת מעוררת בכם, אילו אסוציאציות ואילו מחשבות? מוות, הרס, פיצוצים, יריות, או סיפורי גבורה, נחישות, ניצחון. כמעט

התגייסנו. לא, לא קיבלנו צו שמונה, לא עלינו על מדים, לא לקחנו צ׳ימידן מאובק מהבוידעם, לא נישקנו את בני הזוג

״אנחנו כל כך עסוקים בלחטוב עצים שאנחנו לא עוצרים להשחיז את הגרזן״ מישהו חכם. נחום – או חומי כמו

טרגדיה. אין מילה אחרת לתאר את מה שקורה בימים אלה באוקראינה. אף פעם לא הייתי צרכנית חדשות אובססיבית ואני לא

מכירים את זה שלפתע פתאום מצלצל הטלפון הקווי בבית? מי לעזאזל מצלצל עדיין לטלפון קווי? אז בד״כ ישנן שתי אפשרויות:

בבוקר קריר וסגרירי למדי של ינואר, שנת 1997, יצאה מביתה ברמת גן אשה צעירה, מיכל חפר שמה, ושמה את

אני מאד אוהבת את האולימפיאדה. אני יכולה לשבת שעות מרותקת למסך ולראות משחק בדמינטון בין אוזבקי לאפגני או להתרכז בשרירי

אני הולכת עכשיו לגלות לכם סוד שמור ביותר שכנראה עומד לטלטל את עולמכם…

כאילו שלא היו חסרות לנו צרות בחיים – התחממות גלובלית, פוליטיקאים מושחתים, פקקים אינסופיים ועזיבתם של הנסיך הארי ומייגן את